פיורד בנורבגיה – יותר מלוח או יותר מתוק?

כמומחים בענייני נורבגיה אנחנו נשאלים רבות אם מימי הפיורדים הם מלוחים או מתוקים. מצד אחד – מי הפיורד הם מי האוקיינוס, אבל מצד שני – מקור הפיורד בקרחון שנמס והוא נהנה מזרימה של מים מתוקים באמצעות מפלים.

כמו בחיים התשובה כאן מורכבת במיוחד והיא גם משתנה בהתאם לעונות השנה.

בחורף

מכיוון שהמפלים לרוב קופאים בחורף, זרימת המים המתוקים לפיורדים מועטת אבל רק בפיורדים רדודים. בפיורדים עמוקים עדיין יש מים מתוקים מזרימת הנחלים בקיץ, ולכן צפיפות המלח בהם נמוכה מאשר בפיורדים רדודים. בנוסף, בחורף רוחות מהאוקיינוס נושאות את מי הים המלוחים לתוככי הפיורד, כלומר הן לחלקיו הפנימיים והן לחלקיו העמוקים. לסיכום – בחורף הפיורד יותר מלוח בעיקר אם הוא רדוד.

ומה קורה בקיץ?

בקיץ יש לרוב זרימה רבה יותר של נחלים לפיורדים, כך שהמים המתוקים של הנחלים מתערבבים עם מי הפיורד המלוחים. המשמעות היא שהפיורד מלוח יותר באזור החוף ומליחותו יורדת בהדרגה כשמתרחקים מחופי האוקיינוס. למעשה, כמות המים המתוקים בפיורד תלויה בכמות המים מהנחלים שנשפכים אליו. סוגנהפיורד נחשב לפיורד הכי מתוק ואילו Velfjorden נחשב לפיורד המלוח ביותר בנורבגיה.

אבל בפיורדים עמוקים אין מספיק תחלופת מים. במקרים קיצוניים, כמו בפיורד Drammensfjorden שכבת המים המתוקים נשארת רק על פני השטח והפיורד עצמו קופא. ויש לזה משמעות נוספת – ריכוז החמצן הנמוך והמליחות הגבוהה בפיורדים עמוקים לא מאפשרים חיים, הן של בעלי חיים והן של צמחים.

Booking.com

בעלי החיים שבפיורדים

כאמור, האמונה הרווחת הייתה שאין חיים בפיורדים עמוקים, אבל התיאוריה הזו נופצה בשנת 2000 כאשר התגלו שוניות אלמוגים בקרקעיתם של הפיורדים הנורבגים. אלמוגים אלו מארחים סביבה ימית מגוונת שכוללת פלנקטון, דגים ואפילו כמה סוגים של כרישים, כולם הותאמו במהלך השנים לחיים בחושך מוחלט תחת לחץ מים גדול.

הגילוי הזה גרם לטלטלה של ממש: עד אז הביולוגים הימיים האמינו שאלמוגים חיים רק במים ממוזגים וטרופיים, כלומר במים בעלי טמפרטורה ממוצעת וקבועה של 26-27 מעלות צלזיוס. אמנם דווחו מקרים של שוניות אלמוגים בטמפרטורות נמוכות יותר ובטמפרטורות לא קבועות, אבל לא ברמה כזו. שוב הפיורדים הנורבגים עושים היסטוריה, אבל זה לא הכל כי בנורבגיה יש גם אגמים מלוחים.

אגמים מלוחים? בנורבגיה יש גם חיה כזאת

חלק מהפיורדים בנורבגיה נותקו במהלך השנים מהאוקיינוס ויצרו אגמים מלוחים, למשל בגלל סלעים שנסחפו עם הפשרת הקרחון שיצרו רצועות יבשה שנקראת בנורבגית Eid. בכמה מקומות הוקמו ישובים על רצועות היבשה האלו, למשל הכפר Eidfjord בין אגם Eidfjordvatnet לפיורד הרדנגר, הכפר Nordfjordeid בין אגם Hornindalsvatnet לפיורד Nordfjord ואחרים.

אחד האגמים הגדולים בנורבגיה מסוג זה הוא אגם Tyrifjorden. דוגמה נוספת היא אגם Mo שעד 1743 נותק מפיורד Romarheimsfjorden באמצעות רצועת יבשה צרה. שיטפון הביא לזרימת מים מתוקים לאגם ולהריסת רצועת היבשה, כך שהאגם חובר בחזרה לפיורד האם וזכה לשם Mofjorden.