ביום השלישי לטיולינו בנורבגיה יצאנו ממלון Thon hotel Kristiansund וצ'יק-צק (במונחים נורבגים 40 דקות זה מהר) הגענו לדרך האטלנטית. הדרך משתרעת מ- Averøy ל-Vevang בין איים, איונים ו-8 גשרים ונחשבת למסלול הנסיעה היפה בעולם. הדרך הזן אפילו נבחרה בשנת 2005 ל"פלא ההנדסי של המאה".
הדרך האטלנטית
דרך זו היא אחת -18 נתיבי התיירות הלאומיים הנורבגיים, כבישים שנבחרו במשאל עם ואשר משלבים אמנות, עיצוב ואדריכלות במטרה לקרב את הנוסעים בהן לטבע. פרויקט הנתיבים הלאומיים אמור להסתיים ב-2020 ותסמכו על הנורבגים שהוא יסתיים בזמן.
המטרה היא לשדרג את חווית הנסיעה הנוכחית ועל הדרך (תרתי משמע) לעשות שני דברים: להפוך את נורבגיה ליעד תיירותי אטרקטיבי ולחזק את התעשייה והאוכלוסיות המקומיות. אם תשאלו אותי כדאי שהם יתחילו בשלטי דרכים באנגלית…
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בנורבגיה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- מסטוונגר: שייט בפיורד אל פיורד ליסה ופריקסטולן
- מברגן: שייט בפיורד Mostraumen
- מגיירנגר: אל הר דנסליבה, Flydalsjuvet, עיקול הנשר וסיור בפיורד
- איי לופוטן: שייט שקט בפיורד טרול
- טרומסו: מרדף אחר אורות הצפון נסיעה בסטייל הכל כלול
- אוסלו: שייט בפיורד אוסלו בספינת מפרש
- מאלסונד: סיור בטרולסטיגן ובפיורד
- מברגן: שייט בפיורד יפהפה אל Mostraumen
- מטרומסו: סיור אורות הצפון
לטובת הפרויקט גויסו מיטב האדריכלים בנורבגיה ואנשי מקצוע ממדינות נוספות והוקמו תצפיות, מקומות מנוחה ומגרשי חנייה ובוצעו עבודות של פיתוח נוף. סך כל אורכם של נתיבי התיירות הלאומיים הוא 1850 ק"מ (פי 4.5 המרחק בין מטולה לאילת) והם מסומנים כך:
דרך הטרולים – Trollstigen
הדרך האטלנטית או לא, אני למעשה חיכיתי לדרך נוספת ששייכת לפרויקט הזה – דרך הטרולים (Trollstigen). בדרך הזו יש 11 עיקולים בשיפוע של 9% בין הרים ומפלים (מהצד הנורבגי) והרבה בחילות וחרדות (מהצד שלי). לכל אחד מההרים שמסביב יש שמות מלכותיים (המלך, המלכה, הבישוף וכו'). חציבת הדרך הייתה משימה לאומית שנמשכה יותר מ-30 שנה וחלקה נעשתה ביד. כהוקרה למאמצי החוצבים היא נחנכה ע"י המלך הוקון השביעי בכבודו ובעצמו ב-31.7.1936, בדיוק 38 שנים לפני שנולדתי. אם אתם רוצים לנסוע בדרך שימו לב – הרכב שלכם צריך להיות באורך של עד 13 מטר, אחרת לא תוכלו לקחת את הסיבובים…
לאורך הדרך יש נקודות תצפית ייחודיות מפלדה וזכוכית שמוגנות מפני פגעי האקלים, חלקן חצובות בסלע וחלקן בנויות על קירות אבן לשילוב אידיאלי עם הסביבה. רוב הסיכויים שלא תהיו לבד בדרך כי היא אחת מהמקומות הפופולריים בנורבגיה, כחצי מיליון מבקרים בשנה. במרומי הדרך יש תצפית, מסעדה ומוזיאון שבו מודלים וכלי עבודה מבניית הנתיב.
מזל שבאנו בקיץ כי הנתיב סגור בחורף ונפתח לרוב רק בסוף מאי או בתחילת יוני ועד אוקטובר, תלוי במזג האויר. ומכיוון שהתקשיתי לצלם מרוב התרגשות אני נותנת לכם להתרשם ממה שצילם חברי לטיול יוסי קינר.
מי הם הטרולים?
אבל מיהם הטרולים שעל שמם קרוי הנתיב? קראו כאן בהרחבה אבל באופן כללי, הטרולים הם מפלצות מיתולוגיות שמופיעים באגדות עם סקנדינביות שונות. באגדות האלה הטרולים מתוארים כיצורים טיפשים, שעירים, מכוערים עם אף ארוך ואוזניים גדולות.
בניגוד לאחיהם הסקנדינביים, הטרולים הנורבגיים חיים באגמים (ולא ביערות, בהרים ובמערות כמו טרולים נורדים אחרים) והם יצורים חיוביים שעוזרים למקומיים במידה ואלו דואגים לטבע. בדומה לטרולים אחרים, גם הטרולים בנורבגיה מתרחקים מהשמש כי כל חשיפה אליה הופכת אותם לסלעים. בנורבגיה הם זוכים למעמד של כבוד ונכתבו עליהם יצירות מוזיקליות רבות. אתם בטח מכירים את זה, נכון?
זה קטע שהלחין אדוארד גריג, המלחין הנורבגי הלאומי למילותיו של איבסן, הסופר הנורבגי הלאומי ביצירה פר גינט. הקטע מספר על כניסת פר גינט להיכל מלך הטרולים ואם תרצו – כל נורבגיה ביצירה אחת ולכן לא פלא שהיא כל כך מפורסמת. ואגב, בתרגום של לאה גולדברג ליצירה הזו מוסבר ההבדל בין אנשים לטרולים:
פר גינט טוען ש"טרול גדול ישחטני ויאכל את בשרי, טרול קטן ישחדני ויפשוט את עורי. זה גם דין האדם, כך יפעל אם יוכל" אבל מלך הטרולים עונה לו שהמוטו של הטרולים הוא – "הסתפק בשלך, ובזאת דייך".
עם השנים וכנראה בחסות הכנסייה שביקשה להוקיע את אמונתם של האנשים בדמויות אנימיסטיות, הטרולים הפכו ליצורים שליליים, למשל בספרי ההוביט הם מתווכחים ביניהם על הדרך הטובה ביותר לבשל גמדים, בספרי הארי פוטר הם מסריחים והורגים ללא הבחנה. איך נפלו טרולים…
האמונה שיש טרולים בכל מקום על פני האדמה (כן, אפשר לרכוש אותם גם באיביי) הביאה את הסופר הנורבגי תורביורן אנגר לכתוב את הספר קריוס ובקטוס, שם הם מתגוררים בתוך חלל הפה. שמם של הטרולים נלקח מהמילים עששת (בנורווגית Karies) ובקטריה. אני גיליתי מאוחר יותר שזה ספר נורבגי רק הודות לרופאת שיניים שהייתה חלק מהקבוצה שלנו. היא סיפרה שנכון לעכשיו, מכל השפות בעולם קריוס ובקטוס תורגמו רק לעברית.
מכיוון שלא ידעתי את כל זה התנהל באחד המלונות הדיאלוג המשעשע הבא:
- אני (באנגלית כמובן): יש ספר ילדים בעברית על חיידקים בשיניים שהם בעצם טרולים. קוראים לזה בעברית קריוס ובקטוס. תוכל בבקשה לומר לי איך קוראים להם בנורבגית?
- פקיד הקבלה: בטח שאני מכיר. בנורבגית קוראים להם Karius og Baktus. רוצה לראות סרטון של ההצגה קריוס ובקטוס ביוטיוב?
כמובן שלא יכולתי לסרב למרות שלא הבנתי מילה בנורבגית. מסתבר שקריוס ובקטוס הם עדיין להיט היסטרי למרות שהספר יצא לאור ב-1949, לפני כמעט 70 שנה. בכל מקרה, אני עדיין חושבת שהנחמדות שלו לא הייתה מקרית.
ערב קודם הוא עזר לי למצוא מטען חלופי למטען של המצלמה ששכחתי איפשהוא. בסופו של דבר השתמשתי להטענה במטען של הטלפון חירום של המלון וכתודה הענקתי לו מתנה (מוצרי טיפוח מים המלח). מזל ששכחתי רק את המטען ולא את הנימוסים.
ולי לא נותר אלא להצטער שהפוסט הפעם יצא קצת ארוך ומסורבל – אבל אחרי 2 נתיבי תיירות לאומיים ביום אחד, קצת בחילות וחרדות והרבה טרולים נראה לי שאני צריכה מנוחה. מזל שאת הלילה בילינו במלון המושלם Stranda hotel. שם יכולתי להניח את הראש על הכרית הרכה והנעימה ולראות שוב טרולים מקרוב. אבל הפעם בחלום.
- היום הראשון – המפל
- ⇐היום השני – הטרולים
- היום השלישי – נורבגית
- היום הרביעי – הקרחון
- היום החמישי – הרכבת
- היום השישי – שאני אתאהב בדייסה?
- היום השביעי – קון טיקי ואני
- פוסט בונוס