מאלסונד אל סטרנדה ובחזרה ביום אחד

אם אי פעם טיילתם בנורבגיה, בטח שמתם לב שמכונית היא הכרח. מכיוון שאני צעיר מדי (חברות ההשכרה דורשות שהנהג יהיה לפחות בן 21, מה שאני לא) לא יכולתי לשכור רכב, כך שנאלצתי לחפש דרכים יצירתיות להכיר את המדינה. למזלי אני אוהב טבע ומנסה כמה שיותר ללכת ברגל. אני מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להתוודע ליופי הבלתי אמצעי של נורבגיה. זה בדיוק מה שעשיתי באלסונד ובמחוז Møre og Romsdal.

אלסונד ואני

לאלסונד הגעתי לפני חודש וכבר הספקתי לעשות את כל האטרקציות התיירותיות של העיר (ברגל כמובן): עליתי 418 מדרגות למרומי הר Aksla וצילמתי את הסלפי המושלם (השרירים התפוסים ברגליים עד עכשיו מזכירים לי את החוויה), השתתפתי בהאכלה של דגים בפארק המים האטלנטי וגולת הכותרת מבחינתי עד כה כחובב טבע מושבע- ביקור באיי רונדה (Runde).

כדי להגיע לאיים חרגתי ממנהגי ולקחתי מעבורת, אבל החוויה הייתה שווה הכל. אמנם לא הגעתי בעונת הקינון (פברואר-אוגוסט) שבה מגיעים לאיים 80 סוגים שונים של ציפורים, אבל ראיתי המון ציפורים וממש מעט אנשים. אני חושב שהכרתי את כל תושבי האי (15 איש), אבל לגבי מספר הציפורים אני לא בטוח כי בפעם האחרונה נספרו כאן חצי מיליון.

אלסונד, יש לנו בעיה

הבעיה התחילה שבחודש ספטמבר הגיע אלי מהארץ לביקור חבר שרצה לראות את הפיורדים המפורסמים. חיפשתי טיול יום שיכלול גם הליכה, גם נוף ובעיקר – שלא יהיה קשה מדי. מניסיוני למדתי שמסלולים שמיועדים בנורבגיה למשפחות, מצריכים כושר ישראלי של מינימום סיירת מטכ"ל אבל לשמחתי מצאתי מסלול יום מאלסונד לסטרנדה.

סטרנדה היא עיירה ששוכנת לגדות Storfjorden קרוב מאוד לפיורד הכי ידוע בנורבגיה – פיורד גיירנגר. העיר מפורסמת בזכות שני אלמנטים: אחד הוא מפעל הפיצה Grandiosa (טעמתי, באמת פיצה מעולה) והשני – מרכז הסקי Strandafjellet שמארח מרוץ סקי בפברואר ומרוץ אופניים בספטמבר שנושאים את אותו השם (Alperittet), אז נא לא להתבלבל.

מזג האוויר היה סביר יחסית לממוצע בעונה זו של השנה, אבל מצד שני זו לא הייתה עונת הקינון של הציפורים, עונת הסקי עוד לא התחילה ומרוץ האופניים כבר הסתיים. וכמובן שלא היה לנו רכב כדי לנסוע לדרך הטרולים הידועה. חשבנו מה לעשות והגענו להחלטה – לעלות בקרונוע אל לנקודת התצפית Roaldshorn שנמצאת בגובה 1067 מטר מעל פני הים.

יוצאים לדרך

השתמשנו במידע מהאתר של חברת האוטובוסים המקומית ומצאנו טיול לכיוון אחד לסטרנדה. לחברה יש גם מסלולים מעגליים, אבל בגלל שזה היה סוף שבוע ונזכרנו מאוחר (בכל זאת ישראלים…) לא היה לנו מקום. למזלנו היו עוד כרטיסים לנסיעה בגונדולה אז הזמנו שניים בהנחה. גם כאן היה לנו מזל כפול: הגונדולה פועלת לרוב עד אוקטובר בלבד והאוטובוס יצא בשעה 11:00 מאלסונד, כך שהיה לנו זמן לבלות בערב עד מאוחר בבר של מלון Brosundet.

אכלנו ארוחת צהרים במסעדה קטנה והזמנו מראש כרטיס לאוטובוס שייקח אותנו בחזרה לאלסונד. ככה זה שמזמינים טיול לכיוון אחד בלבד… ואז הגיע הזמן לעלות על הקרונוע. החבר שלי קצת חשש, כי יש לו מחלת גבהים אבל אני חושב שהוא נהנה לא פחות ממני. אני מאמין שמה שתרם לכך הייתה העובדה שהנסיעה נמשכת 10 דקות בלבד, כך שלא היה יותר מדי זמן לפתח בחילה.

כשהגענו לפסגת ההר עשינו טרק קצר כי לא תכננו את הזמנים נכון (שוב, ישראלים שכמונו…), אבל החוויה הייתה שווה הכל. הודות לראות המושלמת הנוף כמו נפתח לפנינו 360 מעלות: הפיורד למטה, האלפים של סונמרה והעיירה המקסימה סטרנדה. כשמוסיפים לזה את הרוח שנשבה בקרירות נורבגית נעימה ומפתיעה ואת העובדה שהמקום היה כמעט כולו לרשותנו – הרגשנו כאילו אנחנו מינימום מגלי עולם.

ההמלצות שלי לסיכום

המלצה ראשונה – בדיקת מזג האויר

בדקו מראש את תחזית מזג האוויר וליתר בטחון הצטיידו בבגדים חמים שאטומים לרוח. כמו בשאר נורבגיה גם כאן מזג האוויר משתנה במהירות ואתם לא רוצים להיות מופתעים.

המלצה שנייה – היערכות מראש

אם אפשר תכננו את הטיול כמה שיותר זמן מראש כדי להשיג כרטיסים לאוטובוס הראשון. הוא יוצא מאלסונד ב-09:00, מה שמשאיר לכם הרבה זמן ליהנות מהנוף, לשתות קפה ואפילו לצאת לטיול מעגלי בפסגת ההר.