סוף העולם שמאלה, ותיזהרו מהפיורד!

על יופיים הכחול של הפיורדים, הפסגות המושלגות ודגי הסלמון השמנמנים, נכתבו מאמרים רבים מספור. אם תשאלו את הישראלי הממוצע מה הוא יודע על נורבגיה, רוב הסיכויים שתקבלו תשובה בסגנון "סלמון, פיורדים, ויקינגים וקרח". כל זה נכון, בערך… נורבגיה מתהדרת בפיורדים ארוכים ומפותלים להפליא, אשר מרבים מהם יצאו הויקינגים לכבוש את העולם, בכמות דגים (לא, לא דגי סלמון, אלה שוחים בנהרות) עצומה ומגוונת, שתשמח לב כל דייג, ובקור מקפיא עצמות שגורם ליום בו הטמפרטורה עומדת על 15 מעלות להרגיש כמו יום חמים ואביבי.

אז מה אפשר לכתוב על נורבגיה שעדיין לא נטחן עד דק?

הנה כמה פרטים פחות ידועים על ארץ הויקינגים הצפונית:

גשם בעיתו ובעייתו

לנו הישראלים, החורף הנורבגי נשמע כמו סיוט קפוא, אבל האמת היא, שהוא פחות קשה ממה שנדמה. פריטי לבוש תרמיים מצויים בשפע (ובזול) ובתי העץ מאובזרים בבידוד ובתנורי הסקה, שהופכים את הקור לכמעט לא רלוונטי. החלק הקשה ביותר של החורף, מתבטא בימים קצרים במיוחד, בהם זורחת השמש בעשר בבוקר ושוקעת בשעה 15:00. המתגוררים בסמיכות להרים (שזה כמעט כולם, בעצם), זוכים ליהנות משמש ישירה רק בסביבות סוף פברואר ועד שהיא מגיעה, הם "נהנים" מאור שמש לא ישיר, שמגיע אליהם דרך מעטה עננים כבד, ומהזוהר הצפוני, המעטר את הלילות הארוכים של חודשי ינואר ופברואר. בכלל, מזג האוויר מכתיב את חיי היומיום בנורבגיה: הטמפרטורות יכולות לצנוח (או לעלות) במהלך היום בעשרות מעלות, ויום השמש המגיע לאחר לילה קר, הופך את מעטה השלג לקרח שחור ולמלכודת מוות לנוהגים בדרכים. כדי להימנע מתאונות, מפוזר מלח על הכבישים במהלך החורף וכל כלי הרכב מצויידים בצמיגי חורף בעלי פיני מתכת. גם בקיץ תלויים המתגוררים בנורבגיה במזג האוויר, שכן הגשם שיורד במהלך כל ימות השנה, הופך את כיסוח הדשא הפראי למשימה שאינה ניתנת לתכנון מראש.

דייג, אוהב דגים?

למרבה הפלא, דג הסלמון (האהוב עלינו הישראלים כל כך) אינו הדג האהוב ביותר על הנורבגים. בתואר זה, זוכה קרוב משפחתו, הטרוטה, מחירי הטרוטה יקרים בהרבה ממחירי הסלמון, ובצדק. טעמו המעודן איננו בר השוואה בכלל לסלמון, והטועם ממנו מתמכר די מהר. בכלל, כמות הדגים וסוגיהם בנורבגיה מסוגלת להמם את הישראלי הממוצע. תעשיית בקלה ענקית משגשגת כאן, למרות שהתוצר הסופי יגרום למרביתנו להרים גבה. אחד המאכלים המיוחדים לנורבגיה בלבד, הינו הלוטפיסק (Lutefisk), הידוע כמאכל חג מולד נורבגי-מסורתי. דמיינו לעצמכם, פילה בקלה שהושרה בחומר כימי מיוחד הכולל אמוניה לתקופה לא קצרה ותקבלו דג צמיגי ולבנבן שלגביו, האמירה "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", איננה תקפה :).

מלונות מומלצים בנורבגיה

מה עושות האיילות בלילות? חוצות את הכביש

אם אתם נעים עם כלי רכב שכור בנורבגיה, קחו בחשבון שהנורבגים הם חובבי בעלי חיים והשמירה על החי גורמת לפקקי התנועה היחידים העלולים להיווצר בפיורדים המנומנמים, עת פרה, כבשה, או חתול מנומנם, חוצים בעצלתיים את הכביש, בעוד שיירה ארוכה של רכבים מחכה בסבלנות אין-קץ כדי לוודא שהם הגיעו בבטחה לצידו השני של הכביש. בערים הגדולות בהן יש נוכחות משטרתית, מקבלים בעלי הכנף (או הזנב) ליווי משטרתי צמוד, המבטיח את חצייתם, מאחר והחוק הנורבגי הוא נחרץ וחסר פשרות בכל הקשור לפגיעה בבעלי חיים, בין אם מדובר בחיית מחמד או בחיית בר.

שם עוד לא היינו

על אוסלו (העיר, לא ההסכם) כבר שמענו וקראנו סיפורים רבים וחלקנו ביקר גם בטרונדהיים הצפונית, שהייתה עיר הבירה הנורבגית לפני אוסלו. בצפון נורבגיה, הרבה אחרי שתעברו את חוג הקוטב, מצוי אי קטן בשם אנדיי (Andøy) המפעיל סיורים דמויי "ספארי" בעקבות לווייתנים בלב הים הצפוני. במרחק מעבורת משם, מצוי סניה (Senja), חצי האי הגדול ביותר בנורבגיה, ומרחק נהיגה קצרצר ממנו מתנמנמת לה בניחותא העיירה טרומסה (Tromsø), המאופיינת בזוהר צפוני לאורכו  של כל החורף ובפסטיבל קולנוע בינלאומי בינואר של כל שנה.

במקרה הכינותי מראש

הנורבגים אוהבים מלאכת יד. אולי זה בגלל שיש להם המון זמן פנוי, מצד שני, יכול להיות גם שהסיבה לכך היא העושר שלהם, המאפשר להם לחיות ברווחה ולפתח תחביבים יצירתיים. הנקודה היא, שלא רק ילדים מכינים כאן עבודות יד נורבגיות, ובכל יריד חג מולד ניתן לפגוש את הגברות העוסקות בסריגה (בדוגמאות המיוחדות לכל איזור ומחוז בנורבגיה), את אלה המכינים עבודות עץ וגם את הטווים והאורגים למיניהם. אחת ממלאכות היד המסורתיות בנורבגיה היא הרוסמלינג (Rosemåling) – צביעה מיוחדת שנעשית כמעט על כל משטח עץ אפשרי. ברחבי המדינה מצויות כנסיות מעוטרות רוסמלינג, ובכל בית נורבגי המכבד את עצמו מצויות צלחות, קערות, ואפילו דלתות עץ שסבתא עיטרה ברוסמלינג כשעוד חיו כאן הוויקינגים.

אין כאן בורקס (או אפילו סניף של טיב טעם)

אפשר להגיד הרבה דברים על הנורבגים, אבל אחד הדברים שקשה להתעלם ממנו הוא, שבניגוד אלינו, הישראלים, אין להם חיבה מיוחדת לאוכל. בסופרמרקטים נמכרת אותה התוצרת בדיוק במשך שנים רבות, וגם כשמצליחים המשווקים לעבור את המחסומים ולהכניס מוצר חדש לשוק (במחירים מגוחכים), רוב הסיכויים שהוא ייעלם מהמדפים לאחר חודש ההיכרות הראשון ולא ישוב לשם יותר. הנורבגים חובבי מסורת מושבעים, וזה נוגע גם לאוכל. הדור הקודם ממשיך עד היום במנהג המסורתי של "מאכל לפי ימי השבוע" (בשבתות יאכלו דייסת אורז מתוקה, בימי ראשון – דגים ובימי רביעי – כופתאות תפוחי אדמה).

מלונות מומלצים בנורבגיה

אם אתם מתכוונים להגיע מתישהו לארץ היפיפייה, הקרירה והצפונית הזו, שווה לערוך את הביקור בחודשי אפריל-מאי, בהם הימים ארוכים במיוחד, מחירי התיירות נמוכים ומזג האוויר הנורבגי נפלא (18 מעלות, הכל פורח ולא מזיעים, אף פעם). כדאי להתאמץ ולנסוע לחלק הצפוני של המדינה לראות לווייתנים וציפורים, ושווה לעצור בתחנות הדלק שבדרך, כדי לנשנש נקניקייה עטופת בייקון ולקנח בגלידת שמנת. אם אתם רוצים לחזור עם מזכרת שווה משם, חבל לקנות סלמון (שמצוי גם בארץ), אבל כדאי מאד לרכוש פילה טרוטה מעושן, ששווה כל אגורה. ואם תרצו לקנות למישהו מתנה ממש מיוחדת, חפשו אותה כאן. המקבלים יהיו חייבים לכם, ובגדול!