לונגיירבין – העיירה הכי צפונית בעולם

לונגיירבין (Longyearbyen) נמצאת באי שפיצברגן בנורבגיה והיא למעשה העיירה המרכזית והראשית של קבוצת האיים סבאלברד שבאוקיינוס הארקטי. אוכלוסיית העיר עומדת על יותר מ-2000 תושבים והיא יישוב הקבע הצפוני ביותר בעולם.

העיר הוקמה כעיירת כורי פחם. לפני כמאה שנים גילה מר לונגייר (אמריקני במוצאו) כאן פחם ומאז החלה כאן התיישבות קבע של כורים שעוסקים במלאכה הזו עד היום. באיזורי הכרייה ניתן לראות את שמלת השלג הצחורה מפוחמת פה ושם כתוצאה מהמשאב הזה שעדיין משונע לכיוון אירופה. חרף הפיחות במעמדו עקב כניסה של אנרגיות מתחדשות, המכרה נשאר חלק חשוב מהמורשת התרבותית של העיר.

לטייל בלונגיירבין

מכיוון שברוב השנה שורר כאן חושך (בין ביום ובין בלילה), עונת התיירות בלונגיירביין נמשכת ממאי ועד אוגוסט והרבה תיירים מגיעים לאיזור במסגרות שונות של טיולים מאורגנים. בהקשר זה כדאי לדעת אם אתם מטיילים באופן עצמאי בלונגיירבין ובכלל בכל הארכיפלג של איי סבאלברד  שיש כאן חוקים מחמירים מאוד בכל הנוגע לשמירת איכות הסביבה. לא ניתן להגיע לכל מקום מסביב העיר ובאי והירידה מהכבישים המסומנים אסורה בהחלט.

יש אזורים בהם משוטטים בחופשיות דובי קוטב לבנים ולכן כל תושבי העיר מחוייבים ביציאה מהעיר לשאת נשק חם ואם אתם מתכננים לטייל פה אז כדאי שתכירו את הוראות הבטיחות הנוגעות לטיולים באיזורים עם דובים.

מלונות מומלצים באיזור לונגיירבין והסביבה

אנקדוטה מעניינת היא שמאז שנת 1918 לא קוברים בלונגיירבין אף אדם מכיוון שהטמפרטורות פה כל כך נמוכות, 45 מעלות מתחת לאפס והגופות לא נרקבות אלא קופאות ומשתמרות. למעשה, הגופות שבבית הקברות היחיד העתיק בלונגיירבין השתמרו בצורה כל כך טובה שמדענים הצליחו למצוא בהן נגיפים חיים ממגפת השפעת הספרדית שהתרחשה בשנת 1918.

העיתונאית הצרפתיה אלכסנדרה אלווק ביקרה לא מזמן בלונגיירבין במסגרת אחד הפרקים בסדרה שלה "העיר המוזרה שלי" שמתאר את החוויות שלה בערים קיצוניות ומוזרות בעולם. בפרק השני בסדרה על לונגיירבין היא מגוללת במשך כ-50 דקות את קורותיה שם עם צילומים מרהיבים של מרחבי הטבע, האנשים שחיים שם ודובי הקוטב כמובן. הנה הקישור לפרק.

דברים לעשות בלונגיירבין

פסטיבל שמש חצות

ב-8 במרץ חוגגים כאן את פסטיבל שמש חצות. כל תושבי לונגיירבין מתכנסים במרכז העיר בצהריים ומחכים שהשמש הראשונה של העונה המוארת תפציע תוך שירה וריקודים.

כספת הזרעים העולמית

עמוק, מתחת לצלע ההר בפאתי העיר, כספת הזרעים העולמית היא מתקן אחסון לזרעים חקלאיים. הרעיון היה לבנות את מתקן האחסון/גיבוי הזה במקום שבו הקרקע קפואה תמידית (Permafrost) , כלומר נמצאת לאורך זמן מתחת ל-0 מעלות צלסיוס. בלונגיירבין זו אמורה להיות השגרה, אבל בגלל שינויי האקלים ועליית הטמפרטורות המצב השתנה. היום, משתמשים בחשמל כדי לקרר אותה לרמת הקור אליה תוכננה להיות מלכתחילה. הכניסה לשם אסורה אמנם אבל עדיין ניתן לצפות מבחוץ במבנה המרשים הזה.

אטרקציות מעניינות נוספות כאן הם ציד כלבי ים, הליכה בתוך קרחונים, מסעות חיפוש דובי קוטב, השתובבות עם איילי קוטב ועוד.

פירמידן – עיירת כורים סובייטית נטושה

מלונגיירבין יוצאים סיורים באופנועי שלג או בסירות אל פירמידן, עיירת כורים נטושה בה חיים כעשרה אנשים בלבד. העיר הזו נחשבת למעוז של דובי הקוטב הצפוני.

איך מגיעים אל לונגיירבין?

שימו לב!

• דרכון: לונגיירבין ובכלל איי סבאלברד לא נחשבים כחלק מהאזור בו פועלת אמנת שנגן, כך שכל מי שאינו מחזיק בדרכון נורווגי מחוייב לשאת אותו איתו עם ההגעה לכאן.
• ביטוח: גם ביטוח – לא כל ביטוחי הטיולים מכסים ביקור באיזור הזה ולכן וודאו שהביטוח שלכם אכן מספק לכם כיסוי נאות גם פה.

בטיסה

יש טיסות יומיות אל אזור לונגיירביין לאורך כל השנה. בקיץ יכולות להיות מספר טיסות ביום אבל זה תלוי בביקוש וכדאי לבדוק זאת מראש ולא לחכות לרגע האחרון.

רוב הטיסות הן אל ומהעיר טרומסו, אולם בעונת הקיץ יש גם טיסות ישירות מאוסלו. זמן הטיסה אורך סביב 3 שעות מאוסלו, וכשעתיים מטרומסו.

יש הסעות משדה התעופה לכל הטיסות הסדירות. נהגי ההסעות יקחו אתכם אל רוב בתי המלון ובתי הארחה תמורת תשלום.

ברכב

אין איך להגיע אל לונגיירבין ברכב אלא רק בטיסה או בשייט. יש רק 46 ק"מ של כבישים מרכזיים על האיים ונהיגה בשטח לא סלול מחוץ לכבישים אסורה בהחלט.

אין כבישים בין היישובים השונים באיי סבאלברד. במקום זאת, המקומיים נעזרים ברכבי שלג בחורף או בסירות במהלך הקיץ.

בשייט

אין תחבורת סירות קבועה בין היבשת לאיי סבאלברד אך מספר חברות מציעות טיולי ספארי לאיי סבאלברד וטיולי כוכב אז אם אתם רוצים להגיע עצמאית אל לונגיירבין תצטרכו לעשות זאת כנראה בטיסה.